חרדה כרונית

חרדה כרונית

תחושות של פחד וחרדה הן חלק נורמלי ואינטגרלי מחיינו. בשונה מתחושת פחד וחרדה נקודתיות, הפרעת חרדה, או "חרדה כרונית", כוללת תדירות רבה יותר של דאגה ופחד, לרוב אינטנסיביים ומתמשכים יותר, הנגרמים ממצבים יומיומיים. לעיתים, הפרעת חרדה כוללות גם אירועים חוזרים ונשנים של התקפים פתאומיים של תחושות פתאומיות של חרדה משמעותית, המגיעים לשיאם תוך דקות (מצב המכונה "התקף חרדה").

התחושות הללו של חרדה ופאניקה, מפריעות לסובלים מחרדה כרונית לפעילות היומיומית, קשות לשליטה, אינן נמצאות בהתאמה לסכנה הקיימת בפועל ויכולות להימשך לאורך תקופה ארוכה. הסובלים מהפרעות חרדה עלולים להימנע ממצבים או מקומות מסוימים שעוררו בעבר את התחושות הללו, כדי למנוע מהן מלהתרחש שוב.

תסמיני החרדה עשויים להופיע לראשונה במהלך תקופת הילדות או שנות העשרה ולהישאר באופן כרוני עד לבגרות. סוגים של הפרעות חרדה כוללות בין השאר הפרעת חרדה חברתית, הפרעת חרדה כללית, הפרעת חרדת נטישה ופוביות נוספות, כשאדם מסוים יכול לסבול מיותר מסוג אחד של הפרעת חרדה. קיימים טיפולים רבים ומגוונים שיכולים לעזור לכל סוג של הפרעת חרדה וחשוב להיוועץ עם איש מקצוע בנושא.

מה הסימנים והתסמינים של חרדה כרונית?

סימנים ותסמינים נפוצים של חרדה כוללים:

  • תחושת עצבנות ואי שקט.
  • הזעה ורעד.
  • קצב לב ונשימות מהיר.
  • קושי בשליטה על הדאגה.
  • דחף להימנע מדברים שמעוררים את החרדה.
  • הרגשה כי סכנה מתקרבת או מוות קרב.
  • תחושת עייפות או חולשה.
  • קושי בריכוז.
  • קושי בשינה.
  • הפרעות של מערכת העיכול.

אילו סוגי הפרעות חרדה קיימות?

חרדה כרונית היא שם כולל למספר סוגי הפרעות חרדה, ביניהם:

  • הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder) – חרדה מתמשכת ועודפת לצד דאגה לגבי פעילויות או אירועים מסוימים – אפילו כשמדובר בעניינים רגילים ושגרתיים. הדאגה אינה פרופורציונלית לנסיבות בפועל, קשה לשלוט בה והיא משפיעה על ההרגשה הפיזית של הסובל ממנה. הפרעת חרדה כללית מתפתחת לעיתים קרובות יחד עם הפרעות חרדה אחרות או דיכאון.
  • הפרעת חרדת פרידה/חרדת נטישה (Separation Anxiety Disorder) – הפרעה המתפתחת בילדות המאופיינת בחרדה מוגזמת באשר לפרידה מההורים או מדמויות אחרות בעלות תפקידים הוריים.
  • הפרעת פאניקה (Panic Disorder) – הפרעת חרדה הכוללת אירועים פתאומיים חוזרים של תחושות חרדה עזה (התקפי פאניקה/חרדה). ייתכנו תחושות של מוות מתקרב, כאבים בחזה, קוצר נשימה, או תחושות של פעימות לב חזקות ומהירות (דפיקות לב). התקפי פאניקה אלו עלולים ליצור אצל הסובלים מהם דאגה שהם יתרחשו שוב ולגרום להימנעות ממצבים שבהם הם התרחשו בעבר.
  • הפרעת חרדה חברתית/פוביה חברתית (Social Phobia) – הפרעה הכרוכה ברמות משמעותיות של פחד, חרדה והימנעות ממצבים חברתיים עקב מודעות עצמית, מבוכה ודאגה משיפוט או ראייה באור שלילי את האדם הסובל מההפרעה.
  • הפרעת חרדה כתוצאה ממצב רפואי – חרדה עזה או פאניקה כתוצאה מבעיה בריאותית גופנית.
  • הפרעת חרדה הנגרמת על ידי חומרים (Substance-induced Anxiety Disorder) – חרדה משמעותית או פאניקה כתוצאה ישירה משימוש לא נכון בסמים, גמילה מסמים, חשיפה לחומר רעיל או נטילת תרופות.
  • אילמות סלקטיבית (Selective Mutism) – חוסר יכולת עקבית של ילדים לדבר במצבי חיים מסוימים, כמו בסביבת בית הספר, גם כאשר הם יכולים לדבר במצבים אחרים, כמו בבית עם בני משפחה קרובים. הפרעה זו עלולה להפריע לתפקוד בבית הספר, בעבודה ולתפקוד החברתי.
  • פוביות ספציפיות – מאופיינות בחרדה משמעותית המופיעה כשהאדם חשוף למצב ספציפי, וברצון להימנע ממנו. פוביות ספציפיות עלולות לעורר גם התקפי פאניקה לעיתים.
  • הפרעות חרדה ספציפיות אחרות והפרעות חרדה לא מוגדרות – חרדה או פוביות שאינן מתאימות להגדרות המדויקות של הפרעות החרדה האחרות, אך הן משמעותיות מספיק כדי להטריד ולהפריע לאורח החיים של הסובלים מהן.
  • אגורפוביה – סוג של הפרעת חרדה בה חוששים, ולעיתים אף נמנעים, מהגעה למקומות או למצבים שעלולים לעורר את החרדה ולגרום לתחושה של חוסר אונים, מבוכה וחרדה.

איך מאבחנים הפרעת חרדה?

ניתן להתחיל את הבירור להפרעת חרדה עם רופא המשפחה (או רופא הילדים) כדי לברר האם החרדה יכולה להיות קשורה להפרעה רפואית גופנית. הרופא המטפל יכול לברר אם יש סימנים של מצב רפואי בסיסי אחר שיש צורך בטיפול בו.

בנוסף, ייתכן ויהיה צורך לפנות למומחה לבריאות הנפש במצבים של חרדה חמורה. פסיכיאטר הוא רופא המתמחה באבחון וטיפול במצבים נפשיים ופסיכולוג ואנשי מקצוע אחרים בתחום בריאות הנפש יכולים לאבחן חרדה ולספק ייעוץ (פסיכותרפיה).

כדי לסייע באבחון הפרעת חרדה, המטפל בתחום בריאות הנפש עשוי:

  • לבצע הערכה פסיכולוגית. הערכה זו כוללת דיון במחשבות, ברגשות ובהתנהגות של הנבדק כדי לעזור בקביעת האבחנה ולבדוק האם הנבדק סובל מסיבוכים קשורים. הפרעות חרדה מתרחשות לעתים קרובות יחד עם בעיות נפשיות אחרות – כגון דיכאון או שימוש לרעה בחומרים – מה שעלול להפוך את האבחנה למאתגרת יותר.
  • להשוות את התסמינים מהם סובל הנבדק לקריטריונים ב-DSM-5. רופאים רבים משתמשים בקריטריונים של המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (המוכנה "DSM-5"), שפורסם על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, כדי לאבחן הפרעת חרדה.

איך מטפלים בהפרעת חרדה?

טיפול בחרדה מתחלק לשני סוגים עיקריים.שני הטיפולים העיקריים בהפרעות חרדה הם פסיכותרפיה ותרופות וניתן להפיק תועלת רבה מהשילוב של השניים. ייתכן ויידרש ניסוי וטעיה כדי לגלות אילו טיפולים הם המתאימים ביותר עבור כל מטופל.

  • פסיכותרפיהטיפול פסיכולוגי המכונה גם "טיפול בשיחות". פסיכותרפיה כוללת עבודה עם המטפל לצורך הפחתת תסמיני החרדה של המטופל. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הצורה היעילה ביותר של פסיכותרפיה שהוכחה לטיפול בהפרעות חרדה. בדרך כלל מדובר בטיפול קצר-טווח, המתמקד בללמד את המטופל מיומנויות ספציפיות כדי לשפר את תסמיני החרדה שלו ולגרום לו לחזור בהדרגה לפעילויות מהן נמנע בעקבות החרדה. CBT כולל טיפול בחשיפה, במהלכו המטופל מופגש בהדרגה עם האובייקט או המצב שמעורר את החרדה שלו. מטרת החשיפה ההדרגתית היא לבנות ביטחון אצל המטופל בכך שהוא או היא מסוגלים לנהל את המצב מעורר החרדה ואת תסמיני החרדה שלהם.
  • תרופות נגד חרדהישנם מספר סוגים של תרופות המשמשות לסייע בהקלה על תסמיני החרדה, זאת בהתאם לסוג הפרעת החרדה המטופלת ובהתאם לנוכחות בעיות נפשיות או פיזיות אחרות.
    לדוגמה:
  • תרופות נוגדות דיכאון מסוימות משמשות גם לטיפול בהפרעות חרדה.
  • במצבים מוגבלים, הרופא המטפל עשוי לרשום סוגים אחרים של תרופות, כגון תרופות הרגעה, הנקראות גם בנזודיאזפינים, או תרופות מסוג חוסמי בטא. תרופות אלו מיועדות להקלה קצרת טווח בתסמיני החרדה ואינן מיועדות לשימוש לטווח ארוך.

הרופא המטפל יוכל להרחיב על היתרונות, הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות של כל אחת מהתרופות האפשריות. בדיקה גנטית, כמו נוירופרמג'ן, יכולה לסייע לרופא המטפל להתאים את הטיפול התרופתי בהפרעות חרדה ולרשום את המינון המתאים לכל מטופל באופן אישי.

מקורות

https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/anxiety/symptoms-causes/syc-20350961

https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/anxiety/diagnosis-treatment/drc-20350967

בחזרה לעמוד מאמרים בנושא חרדה

מגיע לך לשפר את איכות חייך וליהנות מהתאמת הטיפול התרופתי