סוגי טיפול בחרדה
חרדה מוגדרת כרגש המאופיין בתחושה לא נעימה של לחץ, חשש ופחד חזקים, המלווים בשינויים גופניים כמו עלייה בלחץ הדם. תחושת חרדה היא תגובה טבעית של הגוף למצבי לחץ וחשש מהעתיד לבוא כמו היום הראשון בבית הספר או באוניברסיטה, ראיון עבודה או מבחן חשוב, והיא תחושה שבאה והולכת, אך אינה מפריעה לחיי היומיום. במקרה של הפרעת חרדה, תחושת הפחד עשויה ללוות את האדם כל הזמן, ולהיות אינטנסיבית ולעיתים מתישה. יש מספר דרכי טיפול בחרדה, בהתאם לסוג הפרעת החרדה שהאדם חווה, כמו טיפול טבעי, טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי. כיוון שחרדה היא מצב העלול לפגוע משמעותית בחיי היומיום של הסובל ממנה, טיפול בחרדה הוא הכרחי ועשוי לשנות ולשפר את חיי המטופל.
חרדה יכולה להיות מלווה בתסמינים כמו עצבנות, חוסר מנוחה, לחץ, תחושה של סכנה, דופק ונשימה מהירים, זיעה, רעד, חולשה, עייפות, בעיות ריכוז, קושי לישון וכאבי בטן. הפרעות חרדה הן הצורה הנפוצה ביותר של הפרעות רגשיות והן יכולות להשפיע על כל אדם בכל גיל.
חרדה לא מטופלת עלולה להחמיר ועם הזמן לגרום להפרעה בחיי היומיום. אדם הסובל מהפרעת חרדה חברתית עשוי להימנע מאינטראקציה חברתית בשל חשש מהאופן בו חבריו תופסים אותו ומחשש לפתח התקף חרדה בפומבי. תחושת חרדה עלולה גם לגרום לאנשים לצרוך סמים או אלכוהול כדי להפחית את המתח שהם חווים, שכן חומרים אלו גורמים לשחרור כימיקלים הגורמים להרגשה טובה ונוגדים חרדה ומתח. עם זאת, שימוש חוזר באלכוהול או סמים עלול להוביל להתמכרות, שעלולה להחמיר את החרדה באופן כללי או לגרום להפרעות נפשיות נוספות.
טיפול בחרדה
כאשר לחרדה יש השפעה שלילית על חייו של אדם, עליו לשקול לפנות לקבלת טיפול בחרדה. יש דרכי טיפול רבים בחרדה, וההחלטה תתבסס על סוג הפרעת החרדה שהאדם חווה. בין דרכי הטיפול ניתן למנות טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי ולעיתים ניתן להיעזר גם בטיפול טבעי.
טיפול טבעי בחרדה יכול לכלול שינויים באורח החיים ולעיתים גם תרופות אלטרנטיביות. להלן מספר המלצות:
- לבצע פעילות גופנית סדירה – מומלץ לאמץ שגרה הכוללת פעילות גופנית ברוב ימות השבוע. פעילות גופנית מפחיתה מתח וחרדה ועשויה לשפר את מצב הרוח, בנוסף ליתרונות הבריאותיים הרבים הנלווים. יש להתחיל לאט ולהעלות בהדרגה את כמות ועוצמת הפעילויות.
- להימנע מאלכוהול וסמים – חומרים אלה עלולים לגרום לחרדה או להחמיר אותה, והימנעות מהם יכולה לעזור גם בשמירה על הבריאות הכללית. אם אדם לא יכול להפסיק לבד, מומלץ לפנות לקבלת עזרה מקצועית או קבוצת תמיכה שתעזור להפסיק.
- להפסיק עישון ולהפחית שתיית משקאות עם קפאין – ניקוטין וקפאין עלולים להחמיר את החרדה. בנוסף, עישון פוגע בבריאות הכללית.
- להשתמש בטכניקות להפחתת מתח והרפיה – טכניקות מדיטציה ויוגה הן דוגמאות לטכניקות הרפיה שיכולות להקל על החרדה. בנוסף, תרגול נשימות עמוקות יכול לעזור גם כן.
- לישון טוב – שינה טובה ומספיקה היא חשובה ותורמת רבות הן להפחתת חרדה והן לבריאות הכללית ולתפקוד היומיומי. יש לוודא כי השינה מספיקה ומאפשרת מנוחה, ובמידה ואדם לא ישן טוב, מומלץ לפנות לרופא.
- לאכול בריא – תזונה מאוזנת ובריאה הכוללת ירקות, פירות, דגנים מלאים ודגים עשויה לסייע בהפחתת חרדה, אם כי אין הוכחות מחקריות בנושא.
- טיפול טבעי בחרדה -שימוש בצמחי מרפא –צמחי מרפא הידועים בהשפעתם המרגיעה, אם בצורה של חליטת תה או בצורה של תוספי תזונה יכולים לסייע בהתמודדות עם תסמיני החרדה. למשל תה קמומיל הוא תרופה ביתית נפוצה להפחתת מתחים ועזרה בשינה. מחקר שנערך בשנת 2009 אף הראה כי קמומיל עשוי להיות יעיל כטיפול טבעי בחרדה כללית. תוספי תזונה המכילים תמצית צמחי מרפא יכולים גם הם לסייע בהפחתת מתח. לדוגמא, "ויתינה מרדימה" (הידוע גם כאשגוונדה) הוא צמח מרפא הנמצא בשימוש כבר 3,000 שנה, ומחקרים שנערכו הוכיחו את יעילותו בהפחתת מתח וחרדה.
אפשרות אחרת ונפוצה יותר היא טיפול קוגניטיבי בחרדה, או במילים אחרות, פסיכותרפיה. פסיכותרפיה ידועה גם כטיפול בדיבור או ייעוץ פסיכולוגי, ומשמעותה עבודה עם מטפל להפחתת תסמיני חרדה. טיפול קוגניטיבי נמצא כיעיל בטיפול להפרעות חרדה, אך יש לו גם חסרונות כמו זמן הטיפול שעלול להיות ארוך והרגשת אי-נחות בדיבור עם אדם זר עבור מטופלים מסוימים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הצורה הנפוצה ביותר של פסיכותרפיה להפרעות חרדה. בדרך כלל מדובר בטיפול קצר מועד אשר מתמקד בלהעניק למטופל מיומנויות ספציפיות לשיפור התסמינים שלו ולחזור בהדרגה לפעילויות מהן הוא נמנע בגלל החרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה כולל טיפול בחשיפה, בו המטופל נחשף בהדרגה לסיטואציה או הדבר שמעוררים את החרדה שלו, וכך המטופל בונה ביטחון ועם הזמן יכול לנהל את המצב ואת תסמיני החרדה שלו. עם זאת, לשיטה מספר חסרונות, כאשר הבולטים ביותר הם העלות הגבוהה של המפגשים וכן המחסור במטפלים מוסמכים ומוכשרים.
אפשרות נוספת לטיפול בחרדה, הנחשבת גם כן לאחת מדרכי הטיפול הנפוצים ביותר בחרדה, היא הטיפול התרופתי. תרופות לא יכולות לרפא לחלוטין הפרעות חרדה, אך הן בהחלט יכולות לסייע בהקלה על התסמינים. ישנם מספר סוגים של תרופות, וישנה חשיבות רבה בהתאמתן לסוג הפרעת החרדה שיש למטופל וכן בהתאם לבעיות נפשיות או גופניות אחרות שעלולות להיות, על מנת למנוע תופעות לוואי חמורות והחמרה של המצב הנפשי. תרופות לדוגמא הן:
- תרופות נוגדות דיכאון שיכולות לשמש גם לטיפול בחרדה. בקטגוריית תרופות זו ניתן למצוא תרופות ממשפחת ה-SSRI והטריציקליים.
- ניתן לרשום גם תרופה נגד חרדה הנקראת בוספירון (או בשמה המסחרי, סורבון).
- במצבים מסוימים, הרופא עשוי לרשום סוגים אחרים של תרופות, כגון תרופות הרגעה, הנקראות גם בנזודיאזפינים, או חוסמי בטא. תרופות אלו נועדו להקלה על תסמיני חרדה לטווח קצר ואינן מיועדות לשימוש לאורך זמן.
יש לזכור כי לתרופות יכולות להיות תופעות לוואי כאשר הנפוצות הן סחרחורות, בחילות, כאבי ראש וחולשת שרירים, ובנוסף הן לא יעילות באותה המידה עבור כל המטופלים. לכן, ניתן לבצע בדיקה להתאמת הטיפול התרופתי בעזרת בדיקת נוירופרמג'ן. מדובר בבדיקת רוק פשוטה באמצעותה ניתן לבדוק את הגורם הגנטי שמשפיע על פעילות התרופות. מחקרים קליניים הראו כי השימוש בתוצאות בדיקת נוירופרמג’ן תרמו משמעותית להפחתת עומס תופעות הלוואי כתוצאה מהטיפול התרופתי, בהשוואה לטיפול הרגיל המקובל.
חרדה חברתית על קצה המזלג
הפרעת חרדה חברתית, הנקראת גם פוביה חברתית, היא פחד ארוך טווח מסיטואציות חברתיות. זוהי בעיה נפוצה שמתחילה בדרך כלל במהלך גיל ההתבגרות, ועלולה ולהשפיע רבות על חייו של נער מתבגר ושל אדם בוגר. עבור אנשים מסוימים חרדה זו פוחתת ככל שהם מתבגרים, אך עבור אנשים רבים זה לא עובר מעצמו ומצריך טיפול. חשוב לקבל טיפול בחרדה חברתית במידה ומופיעים תסמינים.
כמו בסוגי חרדה אחרים, גם כאן ניתן לטפל באמצעות טיפול טבעי, קוגניטיבי ותרופתי, כאשר הטיפול הנפוץ ביותר הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT). עם זאת, בעקבות החסרונות של טיפול זה, בשנים האחרונות מוצע טיפול בחרדה חברתית דווקא מול מסך המחשב, הנקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממחושב (cCBT). טיפול זה כולל ישיבה מול המחשב ושימוש בטכניקה של CBT לטיפול בחרדה חברתית (בנוסף לדיכאון והפרעת פאניקה).
תוצאות מחקרים שנערכו בנושא מצביעות על שיפור לטווח קצר וארוך. יתר על כן, המטופלים דבקו בטיפול והסתפקו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוחשב, כך שלמרות הצמצום המשמעותי בזמן המפגשים עם הרופא פנים אל פנים, הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי הממוחשב הוא טיפול יעיל ומקובל, שמציע נגישות וזמינות מוגברים לטיפול בקרב הסובלים מחרדות.
על חרדה אצל ילדים
כמו מבוגרים, גם ילדים חווים לפעמים חרדה, ובמידה והחרדה של הילד מתחילה להשפיע על רווחתו, יתכן שהוא זקוק לעזרה.
ילדים יכולים לחוש חרדות מדברים שונים בגילאים שונים, כאשר לרוב מדובר בתחושות נורמליות כחלק מגיל ההתבגרות. בגילאים צעירים מאוד, ילדים עלולים לסבול מחרדת נטישה, בגילאים מאוחרים יותר הם מפתחים פוביות ספציפיות, למשל לבעלי חיים, חרקים, גבהים וחושך. פחדים אלה בדרך כלל נעלמים בהדרגה מעצמם. בגיל ההתבגרות ילדים רבים חשים חרדה כאשר הם הולכים לבית ספר חדש או לפני מבחנים, וחלק מהילדים חשים ביישנות במצבים חברתיים וייתכן שיזדקקו לעזרה בכך.
חרדה הופכת לבעיה עבור הילד כשהיא מתחילה להפריע לחיי היומיום שלו. חרדה קשה עלולה לפגוע ברווחתו הנפשית והרגשית, ולהשפיע על ההערכה העצמית והביטחון העצמי שלו. תסמינים נפוצים של חרדה בילדים צעירים כוללים עצבנות, קשיי שינה, הרטבת המיטה, חלומות רעים, ובילדים גדולים יותר חוסר ביטחון, קושי בריכוז, בעיות שינה אכילה, התפרצויות זעם והימנעות מפעילויות ימיומיות. במצבים כאלו יש להעניק לילד טיפול בחרדה, וסוג הטיפול המוצע יהיה תלוי בגילו ובסיבת החרדה שלו.
דרכי הטיפול בחרדה אצל ילדים כוללים ייעוץ פסיכותרפי, שיכול לעזור לילד להבין מה גורם לו לחרדה ולאפשר לו להתמודד עם המצב; טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) שיכול לסייע לילד להתמודד עם החרדה על ידי שינוי חשיבה והתנהגות; ותרופות לחרדה במידה וחרדת הילד חמורה או לא משתפרת עם בטיפול פסיכותרפי או קוגניטיבי.
בחזרה לעמוד מאמרים בנושא חרדה
