דיכאון הוא מצב נפוץ במיוחד בכל שכבות הגיל. הדיכאון מתאפיין בתחושות של עצב, פסימיות וחוסר תקווה וכולל תסמינים רבים ומגוונים המשפיעים על כל תחומי החיים של הסובל ממנו. דיכאון בקשישים הוא האבחנה השנייה הנפוצה ביותר הקשורה לבריאות הנפש בשכבת גיל זו. עשרות אחוזים מבני גילי ה-65 ומעלה ידווחו על תסמינים שונים של בדידות, עצבות ותחושות נוספות המזוהות עם דיכאון ובכ-5% מהקשישים יאובחן דיכאון מז'ורי. על אף שמדובר במצב שכיח הפוקד קשישים רבים, אין להקל בו ראש ולהתייחס אליו כאל חלק טבעי מהזקנה- דיכאון בקשישים, ובפרט דיכאון מז'ורי בקרב קשישים, אינו מצב נורמלי והוא דורש התייחסות מתאימה מצד גורמי מקצוע, הערכה פסיכיאטרית הולמת וקבלת טיפול.
כמה נפוץ דיכאון בקרב קשישים?
מחקרים מצביעים על כך שדיכאון בקשישים הוא מצב שכיח ומוערך כי בין 1-5% מכלל הקשישים בארה"ב סובלים מדיכאון מג'ורי. חשוב לזכור שבגיל המבוגר יש תת אבחון של דיכאון ועל כן מקרים רבים של דיכאון, בין אם כרוני או מז'ורי, אינו מדווח ונוסף לסטטיסטיקה. בקרב קשישים הדרים בבתי אבות ובקרב קשישים המאושפזים במחלקות סיעודיות המחקרים מדאיגים הרבה יותר ומצביעים כך שמעל 10% סובלים מדיכאון. כמו כן, נמצא קשר ישיר בין דיכאון לבין התדרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים. מדד מדאיג נוסף הנוגע לדיכאון בגיל מבוגר הוא אחוז ההתאבדויות ותסמינים הקשורים לאובדנות. על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי משנת 2017, שיעור ההתאבדויות בקרב בני ה-65 ומעלה היה גבוה פי שלושה עד ארבעה מזה באוכלוסייה הכללית. דיווחים שפורסמו על ידי משרד הבריאות בישראל לאורך מספר שנים הראו נתונים דומים למדי.
מה הם התסמינים של דיכאון בקרב קשישים?
בשל המאפיינים הייחודיים של בני הגיל השלישי, דיכאון בקרב קשישים עשוי להיות מאופיין בתסמינים מגוונים:
- תחושה של עצבנות וחוסר שקט
- הימנעות וחוסר עניין בפעילויות שבעבר עניינו את האדם
- קושי להתרכז
- שינויים במשקל ובתיאבון
- תחושות של חוסר מסוגלות, חוסר תקווה ואשמה
- תחושה של הקשיש כי הוא מהווה נטל על הסובבים אותו
- מכאובים ומיחושים שונים
- מחשבות אובדניות
- תנועה איטית ומגושמת
- בלבול, התדרדרות קוגניטיביות
- קושי לישון ותחושת עייפות מתמשכת
מה הקשר אלצהיימר, פרקינסון ודיכאון בקרב קשישים?
בעיה נפוצה בכל הקשור לדיכאון בגיל מבוגר היא תת-אבחון. מטופלים רבים, קרובי משפחה ואף רופאים מנוסים מייחסים תסמיני דיכאון להזדקנות ולציפייה המובנת להאטה והתדרדרות הדרגתית בתפקוד של אדם מבוגר. פעמים רבות, יש בלבול אבחנתי בין התחלה של דיכאון קליני מז'ורי ובין מצבים נוירודגנרטיבים (בהם חלה התדרדרות תפקודית נוירולוגית) כגון אלצהיימר ופרקינסון. הסיבה העיקרית לבלבול היא העובדה שפעמים רבות מצבים אלו קשורים זה בזה והתפתחות של דכאון נמצאה כמאיצה התדרדרות קוגניטיבית והתפתחות שיטיון. אבחנה של דיכאון במטופל הסובל מדמנציה ומציג סימני דיכאון עשויה להתפספס כיוון שתסמינים רבים של דיכאון נפוצים בקרב חולי אלצהיימר. תת האבחון מביא לטיפול שאינו מותאם דיו ואינו מספק את צרכיו של הקשיש שפעמים רבות נותר חסר אונים ללא יכולת להביע את עצמו כראוי.
נשאלת השאלה, אם מצאנו סיבה לדיכאון- למשל מחלה פיזית אחרת- האם עדיין צריך לטפל בדיכאון עצמו?
התשובה החד משמעית לשאלה היא שיש לטפל בדיכאון ולהקדיש לכך תשומת לב מיוחדת. דיכאון אינו חולף מעצמו ותסמינים רבים עשויים להשתפר באופן דרמטי עם התחלת טיפול. מחקרים רבים מצאו קשר בין שיפור במצב הנפשי ובין שיפור במצב הגופני והקוגניטיבי במטופלים בכל שכבות הגיל ועל כן אין להקל ראש בקיומו של דיכאון בגיל המבוגר, גם אם הוא מוחמר או נובע מבעיה אחרת.
מה הם גורמי הסיכון לדיכאון בקרב קשישים?
לדיכאון בגיל הזקנה ישנם גורמי סיכון רבים ויש לשים לב ולבצע מעקב אדוק אחר קשישים הנמצאים באחת (או יותר) מקבוצות הסיכון.
- נשים- הדיכאון נפוץ יותר בקרב נשים בכל שכבות בגיל ומחקרים מסוימים מבציעים על שיעורי דיכאון גבוהים בעשרות אחוזים יותר מאשר בקרב גברים.
- רווקות, התאלמנות, גירושין- בקרב קשישים יש עלייה חדה במספר האנשים הנמצאים מחוץ למערכת יחסים זוגית. מטופלים רבים שלא התחתנו מעולם מרגישים החמרה בבדידות עם הזקנה ועם הקושי ההולך וגובר ליצור קשרים בין אישיים משמעותיים חדשים ואנשים אשר היו בעבר במערכת יחסים מוצאים עצמם בודדים בשל מות בן הזוג למשל. בקרב אנשים הנמצאים מחוץ למערכת יחסים זוגית בשכבת גיל זו נמצא אחוז גבוה יותר של אלו הסובלים מדיכאון.
- בדידות ומחסור במערכת תמיכה- קשישים רבים, בין אם בגלל מוות של בני משפחה, חברים וקרובים אחרים או הזנחה מצד בני המשפחה, מוצאים עצמם בודדים. תחושות של בדידות בקרב קשישים הן נפוצות מאוד ומגבירות את הסיכון להיווצרות דיכאון.
- הפרעות שינה כרוניות- הפרעות שינה הנפוצות בקרב שכבת גיל זו מחמירות דיכאון ומעלות את הסיכון להיווצרותו.
- בעיות פיזיות- נכויות שונות, מחלות ומגבלות פיזיות ובריאותיות מסוגים שונים עשויות לעלות את הסיכון של קשיש ללקות בדיכאון.
- מעמד סוציו אקונומי נמוך- בקשישים המצויים במצב סוציו אקונומי נמוך יש עלייה בשכיחות דיכאון והפרעות נפש.
- מגורים בבית אבות- בקרב דרי בתי אבות יש עלייה חדה בסובלים מדיכאון לעומת מבוגרים אחרים.
כיצד ניתן לטפל בדיכאון בקשישים?
בשל מורכבות המצב הרפואי והסיבוכים הנלווים בקרב קשישים רצוי להיעזר ברופא המשפחה המטפל ובגריאטרים ופסיכוגריאטרים על מנת לאבחן ולטפל בדיכאון בצורה יעילה. נוסף על כך, יש שוני משמעותי בין בני אדם במטען הגנטי, במנעד הרגשי ובתכונות האופי. השוני מקשה לעיתים על מציאת הטיפול והמינון המתאימים ביותר לכל מטופל והדבר נכון במיוחד בכל הקשור בדיכאון בקשישים, שכן לעיתים נדרשת תקופת הסתגלות והתאמה לטיפול (אשר לעיתים אפילו כוללת החמרה של התסמינים). לשם כך ניתן להיעזר בבדיקות גנטיות דוגמת נוירופרמג'ן המסייעת למצוא את הטיפול הנכון (והמינון הנכון) עבור כל מטופל באופן אישי על סמך ניתוח המטען הגנטי (DNA) של המטופל.
ישנם מספר טיפולים אפשריים ויעילים לטיפול בדיכאון בקשישים:
- טיפול תרופתי- ישנם סוגים שונים של תרופות המתאימים לטיפול בדיכאון בקרב קשישים. התרופות הנפוצות ביותר הן התרופות המתערבות בשחרור ומחזור של מתווכים עצביים שונים (דוגמת סרוטונין ונוראדרנלין) במח. לכל תרופה פרופיל תופעות לוואי שונה ויש להתאימה לכל מטופל באופן ספציפי.
- פסיכותרפיה- פסיכותרפיה עשויה להיות יעילה למדי בטיפול בדיכאון והיא כוללת טיפול בשיחות על ידי מומחה בתחום בריאות הנפש. נוסף על כך ניתן לשלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהוא טיפול ממוקד לטווח קצר בו המטופל לומד לשנות דפוסי חשיבה קיימים, להעצים מחשבות אופטימיות ולשלוט על רגשותיו בצורה טובה יותר. שיטה זו דורשת קוגניציה שמורה ברמה מספקת.
בחזרה לעמוד מאמרים בנושא דיכאון
