מאניה דיפרסיה, או בשמה העדכני "הפרעה דו קוטבית", היא הפרעה נפשית שכיחה המשתייכת לקבוצת הפרעות מצבי הרוח. כפי שניתן להסיק משמה, המאפיין העיקרי שלה הוא שינויים קיצוניים במצב הרוח, מקצה אחד של הסקאלה לקצה האחר, ללא הצדקה נסיבתית.
במהלך האפיזודה המאנית עשויים להופיע אצל האדם מצב רוח מרומם מאוד, התנהגות פעלתנית ומוכוונת מטרה, הערכה עצמית מוגזמת, דברנות יתר, צורך מינימלי בשינה, חוסר סבלנות לאחרים, אי שקט ועוד. תסמיני הדיפרסיה, מנגד, עלולים לכלול דיכאונות חמורים, מחשבות קשות, תחושה של חוסר שליטה, היעדר הנאה, חרדות, קשיי ריכוז, עצבות, רגשות אשם ואחרים. חשוב להדגיש שתסמיני הבעיה משתנים בין בני אדם שונים ובהתאם לגיל.
הגורמים העיקריים למאניה דיפרסיה
ההערכות הן שכ-3%-1% מבין אוכלוסיית העולם סובלים ממאניה דיפרסיה, כאשר בשנה נתונה ההפרעה מתפתחת בקרב כ-0.6% מהאוכלוסייה. שכיחות המחלה דומה בקרב נשים וגברים, אך עם הבדל משמעותי: גברים נוטים לחוות יותר את האפיזודות המאניות של ההפרעה, בעוד שנשים את האפיזודות הדיכאוניות. אין עדיין תשובה חד משמעית לגבי הנסיבות המביאות להפרעה דו קוטבית. ההערכה המקובלת היא שמדובר במכלול גורמים החוברים יחדיו, ביניהם גורמים ביולוגיים: שינויים שחלים במבנה המוח ובתפקודו, חוסר איזון הורמונלי וכדומה. להפרעה בסיס גנטי, כך שאדם שבמשפחה שלו יש היסטוריה של הפרעה דו קוטבית נמצא בקבוצת סיכון מוגבר לסבול מהבעיה אף הוא. במישור הפסיכולוגי-חברתי, ההפרעה עלולה להתרחש או להתגבר בתנאים של סטרס, טראומות, שימוש יתר בחומרים ממכרים או שיבוש בשעון הביולוגי של האדם. ישנם טריגרים שונים שעלולים להאיץ את כל אחת מהאפיזודות, למשל יחסים עם הסביבה, אם כי חלק גדול מהאנשים הסובלים מהבעיה יטענו שמצב הרוח שלהם השתנה משמעותית ללא סיבה נראית לעין.
אני מרגיש טוב כשאני במאניה. אז למה לטפל?
חלק מהסובלים מהפרעה דו קוטבית מתלבטים האם עליהם לטפל בבעיה. הם עשויים לציין תקופות ארוכות יחסית בין האפיזודות, או אפילו את ה"יתרונות" של התקופות בהן ההרגשה שלהם חיובית, במצב של מאניה.
בפועל הגישה הזו שגויה, מכיוון שגם לאפיזודות המאניה יש תסמינים שליליים שעלולים להקשות על האדם ולפגוע באינטרקציות שלו עם הסביבה. בנוסף, ברור שאי אפשר למנוע לחלוטין מצב בו האדם יחוו אפיזודה דיכאונית, על כל ההשלכות שלה. סיבה נוספת לפנות לטיפול היא שבלעדיו, תסמיני ההפרעה עלולים להתגבר ולהחריף.
איך ניתן לאבחן מאניה דיפרסיה?
אבחון מאניה דיפרסיה נעשה על ידי פסיכיאטר, הבוחן במסגרת ראיון קליני את התסמינים שהאדם סובל מהם או מדווח עליהם. הוא משווה אותם לקריטריונים שנקבעו על ידי גורמי מקצוע, דוגמת האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA) והמהדורה החמישית של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפש (DSM-5).לצד התשאול הקליני נהוג לבצע גם בדיקות גופניות, בדיקות דם ובחלק מהמקרים בדיקות הדמיה. המטרה היא אבחנה מבדלת, הנדרשת על רקע העובדה שחלק מתסמיני מאניה דיפרסיה עשויים לאפיין מצבים נפשיים ובעיות בריאותיות שונות: למשל הפרעת דיכאון מז'ורי, הפרעת חרדה ובעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
האם ניתן לקיים חיים רגילים?
אנשים הסובלים ממאניה דיפרסיה יכולים לתפקד באופן ראוי בחברה ולהשתלב בה, אולם אין ספק שקבלת טיפול היא תנאי מרכזי בדרך לכך. נראה שמודעות לבעיה, והבנת חשיבות הטיפול בה הם המפתחות העיקריים בדרך לחזרה לשגרה.
מאניה דיפרסיה מפורסמים: ניתן להצביע על כמה וכמה ידוענים שחשפו בשלב מסוים שהם סובלים ממאניה דיפרסיה, אולם הצליחו להתמודד עם כך בצורה ראויה ולהגיע להצלחה. דוגמאות לכך הן הזמרת מריה קארי, השחקנית לינדה המילטון, הסופר ושחקן סטפן פריי– והרשימה עוד ארוכה.
דרכי הטיפול במאניה דיפרסיה
למרבה הצער, מאניה דיפרסיה לא ניתן לרפא באופן מוחלט. היא צפויה ללוות את האדם משך כל חייו. עם זאת, כן חשוב לפנות לטיפול מכיוון שבעזרתו יכולים הסובלים מהבעיה לקיים חיים נורמטיביים לחלוטין.
הטיפול במאניה דיפרסיה נעשה בעיקר על בסיס תרופתי, באמצעות תרופות פסיכיאטריות מאזנות בהן יש להשתמש הן במהלך האפיזודות וביניהן, על פי התסמינים שחווים – וגם כאשר מרגישים היטב. בין התרופות ניתן למנות תרופות מייצבות מצב רוח, תרופות נוגדות פסיכוזה או פרכוס, תרופות הרגעה, תרופה נגד דיכאון ועוד. כמובן שחשוב לתת את הדעת על תופעות הלוואי האפשריות של התרופות ועל העובדה שיש אוכלוסיות רגישות הדורשות התאמה מוקפדת במיוחד של התרופות, דוגמת נשים בהיריון או נשים בתקופת הנקה. חשוב בכל אופן להעביר לרופא המטפל את כל המאפיינים האישיים, התסמינים והרגישויות, במטרה להתאים את התרופות באופן מלא לפי תופעות הלוואי ורמת הסיכון. כיום אף ניתן להשתמש בטכנולוגיות חדשות על מנת לבצע התאמת טיפול תרופתי, גם על פי הגנטיקה של האדם. כלי עזר זה יכול לסייע לקצר את משך הזמן עד למציאת התרופות או שילוב התרופות המתאים למטופל.
במקביל לטיפול התרופתי ניתן ואף מומלץ לבצע טיפול במישור הפסיכותרפי, במגוון צורות: החל מטיפול פסיכולוגי פרטני, דרך טיפול זוגי או פרטני ועד לקבוצות התמיכה למיניהן.
יעילות הטיפול המשולב משתנה ממקרה למקרה, כאשר מטרת העל היא לקצר ככל שניתן את הפרקים בהם האדם חווה מאניה או דיפרסיה. בחלק מהמקרים ניתן "לשלוט" על ההפרעה בתוך ימים, בעוד שבאחרים ייתכן שדרושה תקופה בת שבועות או חודשים.
מתי חייבים לראות רופא?
יש מצבים של מאניה דיפרסיה בהם דרושה פנייה לקבלת סיוע מהיר, אפילו מיידי. בעיקר מדובר בתרחישים שבהם התסמינים שהאדם חווה באפיזודות השונות, דיכאון קשה או מאניה, הם משמעותיים ופוגעים ביכולת התפקוד שלו.
מכיוון שלא תמיד האדם מודע לבעיה באופן מלא, חשוב שהסביבה הקרובה לו תהיה עם האצבע על הדופק ותדרבן אותו לגשת לאבחון ולקבלת טיפול במידת הצורך.
בחזרה לעמוד מאמרים בנושא מאניה דיפרסיה
