סכיזופרניה

התקף חרדה

חרדה היא תגובה טבעית של הגוף, המהווה חלק ממנגנון ההישרדות האבולוציוני של האדם. היא מעוררת את תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight), במסגרתה אנו חווים שינויים גופניים במהלך ההיתקלות עם איום או סכנה מוחשית, תוך כדי השאלה האם להתייצב מולם, לקפוא או לנוס. התסמינים מופעלים על ידי המערכת הסימפתטית, בין השאר באמצעות הפרשת הורמונים, וכוללים דופק גבוה, הזעה, היפרוונטילציה (נשימות מהירות), תחושת חום ואחרים.
הסימנים להתקף חרדה, המכונה גם "התקף פאניקה", הם אותם תסמינים עם הבדל אחד: התקף חרדה מתרחש מבלי שהאדם נתקל בסיכון חיצוני שמסביר את החרדה.

מהם הטריגרים להתקף חרדה?

חשוב להדגיש שאין כיום תמימות דעים בנוגע לגורמים הנקודתיים שמעוררים התקף חרדה אצל אדם מסוים, כאשר פעמים רבות מדובר בשילוב של כמה גורמים. הטריגר האפשרי הראשון הוא גורמים סביבתיים או חינוכיים, למשל "משקעים" שהאדם צובר בעקבות החינוך שקיבל מהוריו. התקפי חרדה עלולים להתעורר עקב אירועים בעלי השפעה דרמטית או טראומטית, לרבות מוות של אדם קרוב, התמודדות עם מחלה קשה, צריכת חומרים על בסיס מעורר (דוגמת קפאין) או הפרעות נפשיות ורגשיות אחרות. ההתקפים עלולים להיות מועצמים בזמנים של חוסר ודאות, כדוגמת מצב ביטחוני בעל השפעה רחבה או מצב בריאותי כלל ארצי או כלל עולמי מורכב.
את התקפי החרדה ניתן לחלק לכמה קבוצות. ראשית יהיו אלה התקפי חרדה צפויים, או "מצביים", הצפויים להתרחש בסיטואציות או בסביבות מוגדרות: למשל קלאוסטרופוביה, שסביר שתצוץ בכל פעם שהאדם נכנס למקום סגור וצפוף. ישנם התקפים מסוג פרדיספוזיציה מצבית, בהם ההתקפים עשויים להופיע בתרחישים מוגדרים – אך באותה מידה גם לא. הסוג השלישי הוא התקפי חרדה בלתי צפויים, שמגיעים "משום מקום" ומבלי שהאדם יכול להתכונן להם.

כמה זמן נמשך התקף חרדה?

לכל התקף חרדה עשויים להיות מאפיינים משלו. תרחיש מקובל הוא זה שבו שיא ההתקף מתרחש כ-10-5 דקות מרגע שפרץ, כאשר משכו הכולל יכול לעמוד על מספר שעות. ההתאוששות מהתקפי החרדה נמשכת לעיתים פרקי זמן ארוכים – עד חצי שעה ואף 40 דקות.

האם יש גיל להתקפי חרדה?

המציאות מראה שהתקפי חרדה עלולים לפקוד את האדם בכל שלב בחיים. הם מתחילים לרוב בתקופת ההתבגרות, כאשר השכיחות הגבוהה של ההתקפים היא בטווח הגילים 35-18.

האם התקפי חרדה מסוכנים?

החדשות המעודדות הן שהתקפי חרדה לא כוללים בתוכם סיכון בריאותי כלשהו. עם זאת, חלק גדול מהאנשים שחווים זאת (בעיקר בפעמים הראשונות) חוששים לפעמים מהגרוע מכל. על רקע תסמינים שמזכירים לפרקים את אלו של התקף לב או התמוטטות עצבים, האדם עלול לחשוב שהוא בסכנת חיים מוחשית ולפנות את עצמו למיון. הבדיקה עשויה לשלול מצבים בריאותיים עם תסמינים דומים, לרבות מחלות לב.

התקף חרדה, הפרעת חרדה ומה שביניהם

קיים פעמים רבות בלבול בין התקפי חרדה להפרעות חרדה, אולם בפועל יש הבדלים בין המונחים האלו. הפרעת חרדה (ידועה גם בתור הפרעת פאניקה) מבטאת התקפי חרדה חוזרים וחשש מהותי מפניהם. האדם המפתח הפרעת חרדה עלול להימנע ממצבים שונים, סטנדרטיים ככל שייראו, עקב החשש שלו מהתקף חרדה שיתרחש במהלכם. הפרעות חרדה הן למעשה גרסה מורכבת עוד יותר של ההתקפים. יש בני אדם שמצליחים להסתגל לחיים עם התקפי חרדה, במידה כזו או אחרת, אך מתקשים עם העמימות, חוסר השליטה והחמקמקות המתווספים לחייהם. האדם לא יכול למעשה לחזות ולנבא באופן מדויק מתי יופיע ההתקף הבא, ומה תהיינה האיכות והעוצמה שלו. הוא עלול להפוך להיות רגיש יתר על המידה, לפרש סימנים גופניים סטנדרטיים (כמו הזעה) ככאלה המצביעים על התקף חרדה ובכך באופן אירוני לגרום להתקף בעצמו.

הסיבוכים של הפרעת פאניקה

בעוד שהתקפי חרדה שלעצמם אינם מסוכנים, הפרעות פאניקה כן כוללות כמה סיבוכים אפשריים שכדאי לשים לב אליהם. הסבירות של האנשים הסובלים מהפרעת פאניקה לחלות במחלת לב איסכמית גבוהה באופן יחסי, כאשר אחוזים נכבדים מהאנשים המגיעים למיון עם הפרעת פאניקה חוו בעבר או בהווה מחלת לב.
הפרעת פאניקה עלולה במקרים מסוימים לגרום או להאיץ סיבוכים נוספים, דוגמת דלקת קרום הלב, מחלות לב כליליות, פרפור ורפרוף עליות, הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), אסטמה ועוד.

דרכי הטיפול בהתקפי חרדה

על רקע התסמינים הלא נעימים של התקפי חרדה והשפעתם השלילית על שגרת החיים, חשוב לטפל בהם בהקדם. טיפולים פסיכולוגיים או פסיכותרפיים עשויים לזהות את הגורמים השורשיים המביאים להתקפים ולסייע לאדם לפתח מיומנות להתמודדות ראויה עם המצב. שיטות דוגמת טיפול קוגנטיבי-התנהגותי או טיפול דינמי עשויות להיות יעילות. נהוג לשלב טיפול תרופתי, בעיקר תרופות נגד דיכאון או תרופות אנטי חרדתיות. כיום ישנה גם דרך לבצע התאמת טיפול תרופתי בהתאם למאפיינים גנטיים של האדם, באמצעות בדיקות פרמקוגנטיות.

מומלץ ללמוד ולתרגל טכניקות הרפיה שונות, שעשויות להפחית את התסמינים הנובעים מהתקף החרדה ולסייע בוויסות המצב: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך ועוד. הקפדה על נשימות מרגיעות וספירה איטית לאחור עשויות לתרום אף הן.מחקרים הראו כי פעילות גופנית, בעיקר בעצימות גבוהה, יכולה לספק הקלה מיידית בתסמיני התקף החרדה ולהציע שיפור במצבו של האדם בטווח הארוך.