עבור נשים רבות תקופת הלידה עשויה להיות מרגשת ומשמחת, אך לעתים היא עלולה להיות מדאיגה ומטלטלת. הרחבת המשפחה מביאה לשינוי בדינמיקה הקיימת בבית, באורחות החיים, בסדר העדיפויות, במצב הכלכלי בבית והיבטים נוספים של החיים. למרות שבחלק משינויים אלו טמונה שמחה, לעיתים הם עלולים לגרום לבלבול ולחץ.
דכדוך לאחר לידה (baby blues)
דכדוך לאחר לידה הוא שינוי במצב רוח של האישה בימים הראשונים שלאחר הלידה. למרות ששינויים אלו במצב הרוח אינם נדירים, חשוב לא להתעלם מהם. נשים רבות חשות מבולבלות לגבי התמודדות עם עצב לאחר האירוע המשמח של הוספת תינוק חדש למשפחה ולעתים קרובות אינן מדברות על כך. לכן, יש לציין שדיבור על הקושי, עם בן הזוג, משפחה או חברים, הוא אחד הדרכים החשובות להתמודדות. דכדוך אחרי לידה הוא תופעה נפוצה המתרחשת ב-50-70% מהנשים, לרוב 2-4 ימים לאחר הלידה. הדכדוך עלול לגרום לקושי בשינה, בכי, חולשה והפרעות בריכוז. דכדוך אחרי לידה אכן מצריך תמיכה, אך לא מצריך טיפול וחולף מעצמו לאחר מספר ימים.
דיכאון לאחר לידה
עבור נשים רבות, דכדוך לאחר לידה חולף תוך 3 עד 5 ימים. אם הוא לא נעלם או שנמשכת תחושת עצבות, חוסר תקווה או ריקנות במשך יותר משבועיים, ייתכן שמדובר בדיכאון לאחר לידה. חשוב להבין כי תחושת חוסר תקווה או ריקנות לאחר הלידה אינה חלק קבוע או צפוי בלהיות אמא, והיא כמובן לא באשמת האם, אלא היא מצב בריאותי שאינו נשלט.
דיכאון אחרי לידה היא בעיה בריאותית לא פשוטה המערבת את המוח ומשפיעה על ההתנהגות וגם על הבריאות הגופנית, ומתרחשת בקרב כ-10% מהנשים, בייחוד ביולדות צעירות בגיל העשרה. גורמי הסיכון לדיכאון לאחר לידה הם דיכאון לפני ובמהלך ההיריון, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, הריון לא מתוכנן, עישון או שימוש בסמים, חווית לידה טראומתית או קשה, קשיים בהנקה ועוד. תסמיני הדיכאון לאחר הלידה הם רבים ומגוונים. רגשות עצובים, שטוחים או ריקים שאינם נעלמים עלולים להפריע בחיי היום יום. האם עלולה להרגיש לא מחוברת לתינוק, כאילו היא לא אמו של התינוק, או שאינה אוהבת או דואגת לו. בנוסף, עלולים להיות מצבי רוח משתנים, קושי בהירדמות, חרדה, פחדים, וקושי ניכר בערב לעומת הבוקר.
לדיכאון לאחר לידה קיימות נורות אזהרה רבות שעל בני הזוג והמשפחה הקרובה להיות ערים להן. למשל, אם תקופת הדכדוך נמשכת מעל שבועיים, אם האם עסוקה ברגשות אשם בצורה מתמשכת עם בכי שאינו פוסק, או חשה עצבות מעצם היותה אם, או ספק ביכולתה להיות אמא טובה. כל אלו בנוסף לשינה מתמשכת או חוסר יכולת להירדם גם כשהתינוק נח, וכמובן דיבורים על פגיעה עצמית, צריכים להדליק נורה אדומה בקרב הסובבים ולפנות לעזרה מקצועית.
דיכאון לאחר לידה עלול להימשך מספר חודשים עד כשנה לאחר הלידה, והוא מצריך טיפול התנהגותי או תרופתי על מנת לשפר את איכות החיים ולמנוע החמרה.
כיצד נבדיל בין דכדוך אחר לידה לדיכאון לאחר לידה?
דכדוך לאחר לידה עלול להידמות לדיכאון לאחר לידה, וחשוב להבדיל בין השניים לאור הטיפול השונה הניתן להם.
דכדוך לאחר לידה מתרחש לרוב במשך כמה שעות בכל יום ואמור להיעלם תוך ארבעה עשר ימים לאחר הלידה. דיכאון לאחר לידה לעומת זאת, עלול להופיע במהלך ארבעה שבועות עד מספר חודשים לאחר הלידה, ויכול להימשך עד שנה.
חלק מהתסמינים של דכדוך אחרי לידה כוללים עצבנות, מצב רוח משתנה, עייפות ועצב. תסמיני דיכאון לאחר לידה הם לעתים קרובות חמורים יותר וכוללים תוקפנות, מתח קיצוני ואפשרויות של ניתוק מהתינוק.
טיפול בדיכאון אחרי לידה וטיפים לעזרה עצמית
באופן כללי, בין אם מדובר בדכדוך לאחר לידה או בדיכאון לאחר לידה מומלץ לישון ולנוח ככל הניתן, לנצל את הזמן כשהתינוק נח, לאכול מזון בריא ומזין, לצאת להליכה ולבצע פעילות גופנית במידה האפשר. בנוסף, הבלבול המשמעותי, ולעיתים הבושה המתעוררת במהלך אירוע של דכדוך או דיכאון לאחר לידה, גורמים למניעת דיבור על הקושי ושיתופו עם המשפחה או החברים הקרובים. לכן, חשוב להזכיר שדיבור על התחושות, הוא אחד הדרכים החשובות להתמודדות.
בתקופה שלאחר הלידה חשוב כי האישה והסובבים אותה יהיו ערים לדגלים אדומים ובמידת הצורך לפנות או לסייע לאישה לפנות לטיפול. הטיפול בדיכאון בכלל, ובדיכאון אחרי לידה בפרט, מנוהל על ידי פסיכיאטר מומחה. טיפול בדיכאון לאחר לידה כולל:
- טיפול פסיכותרפי – טיפול המבוצע על ידי פסיכולוג קליני ומסייע בשיפור בתסמיני הדיכאון. ישנם מספר טיפולים פסיכותרפיים אפשריים, ביניהם: טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT), טיפול דינמי, וטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT).
- טיפול תרופתי – טיפול תרופתי בדיכאון כולל טיפול בתרופות נוגדות דכאון וחרדה .
- טיפולים נוירולוגיים – טיפולים הניתנים במצבי דיכאון משמעותיים יותר, כולל פסיכוזה לאחר לידה, הכוללים טיפול בנזעי חשמל (ECT), גרייה מגנטית (TMS) וקיצוב עצב הואגוס (VNS).
לטיפול בדיכאון מאושרות מספר רב של תרופות ולרוב ניהול הטיפול כולל מתן תרופה, תקופת הסתגלות ובדיקה כיצד התרופה משפיעה על המטופלת. במידה ותרופה לא משפיעה בהתאם למצופה, בודקים תרופות נוספות עד למציאת התרופה האופטימלית. עקב היצע הטיפולים הרחב, ניתן להיעזר בבדיקת נוירופרמג'ן על מנת להתאים באופן אישי למטופלת את הטיפול התרופתי המתאים ביותר גנטית עבורה ובכך לחסוך זמן ותסכול.
עצות לבן הזוג ולמשפחה הקרובה
לפני הכל, הזכירו להן: זו לא אשמתן, הן לא לבד, הן ישתפרו. עודדו אותן לדבר על רגשותיהן ותקשיבו ללא שיפוט, עזרו בעבודות. יחד עם זאת, עודדו אותן להקדיש זמן לטיפול עצמי, להיפגש עם חברים, חשוב לזכור שהפסקות הן חשובות, ועייפות היא גורם עיקרי להחמרת התסמינים. עזרו להן לפנות לאחרים לתמיכה וטיפול. ואל תזניחו גם את עצמכם, פנו גם לכם זמן לפנאי ולחברים כי גם לסביבה הקרובה זה לא פשוט.
העיקר, זכרו שמדובר במצב חולף, ועם עזרה, טיפול ותמיכה נכונה, תעברו את זה.
בחזרה לעמוד מאמרים בנושא דיכאון
