דיכאון הוא מצב רפואי נפוץ בכל הגילים, ובבני נוער בפרט, ובעל השפעות משמעותיות על מצב הרוח ורמת התפקוד היום יומית של הסובל ממנו. בין היתר, הדיכאון משפיע על יכולות קוגניטיביות, הפרעות שינה ותיאבון ומציף תחושות של חרדה, עצב עמוק ואבדן עניין בתחומים שונים. בני נוער חשופים במהלך גיל הנעורים ותקופת התבגרות לשינויים מרחיקי לכת בחייהם שעשויים לגרות התפתחות של דיכאון נעורים- תקופות של לחץ ותחרות, שינויים הורמונליים וגופניים משמעותיים, שינויים חברתיים והגדרה עצמית הולכת ומתהווה. בין כל השינויים ייתכן והורה, חבר או בן הנוער עצמו יתקשו לזהות את תסמיני הדיכאון או לשייך אותם למצב דיכאוני, מה שגורם לתת אבחון בקרב שכבת גיל זו, שכן ללא טיפול לדיכאון עשויות להיות השלכות הרסניות על חיי בן הנוער ואף להביא לפגיעה עצמית.
כמה נפוץ דיכאון בקרב בני נוער?
על פי מחקרים שבוצעו במדינות מערביות שונות, אחוז הדיכאון במתבגרים הוא בסביבות 4-8 אחוזים מכלל אוכלוסיית המתבגרים. בישראל, עשוי המצב להיות חמור יותר ומחקר שבוצע לפני כעשר שנים בקרב בני נוער, הראה כי אחוז בני הנוער הסובלים מדיכאון (או שהציגו סימפטומים חמורים של דיכאון) הגיע עד לכמעט עשרים אחוזים מכלל בני הנוער. בנות, באופן עקבי, נמצאות בסיכון מוגבר וסובלות מדיכאון באחוזים גבוהים משמעותית מאשר בנים בגיל ההתבגרות.
כיצד ניתן לאבחן דיכאון בקרב בני נוער?
על מנת לאבחן דיכאון בגיל נעורים, הרופא המטפל יחפש סימנים וסימפטומים אשר מאפיינים דיכאון ויבחן את משך התסמינים ומידת ההשפעה שלהם על חייו של המתבגר. אבחנה קלינית של דיכאון מותנית בקיומם של לפחות חמישה סימפטומים, משך הופעתם צריך להיות מספר שבועות (לפחות שבועיים) ועוצמתם צריכה להיות גבוהה מספיק על מנת להשפיע לרעה על קשרים חברתיים, קשרים משפחתיים, תפקוד בלימודים או השפעות משמעותיות בתחומים אחרים בחייו של הנער. בין התסמינים העיקריים ניתן למנות:
- תנודות קיצוניות ולא אופייניות במצב הרוח- עשויים להופיע פרצי כעס, התנהגות הרסנית או כזו שמסכנת את הנער וסביבתו.
- עצב- תחושות קשות של עצבות, פסימיות ודפוסי חשיבה שליליים.
- עצבנות- עשויה להתבטא במספר אופנים, בין אם בהתפרצויות זעם או כעס מופגן ובין אם באי שקט, חוסר יכולת להישאר במקום לפרקי זמן ארוכים ותנועות חוזרות ונשנות.
- אימפולסיביות- עשויה לבוא לידי ביטוי כהתנהגות לא אופיינית או מסוכנת, קבלת החלטות ללא מחשבה מקדימה (למשל התקעקעות או פירסינג מופרזים).
- אובדן עניין בפעילויות שפעם עניינו את הנער- פעמים רבות ניתן לשים לב שהנער מאבד עניין בתחביבים ישנים, בלימודים, בפעילות גופנית, מפגשים חברתיים ועוד.
- שינויים בטיב השינה, באנרגיה והתיאבון- שינויי תיאבון עשויים להתייצג במופעים של ירידה בתיאבון וירידה במשקל או באכילה מופרזת ועלייה במשקל. מטופלים רבים מלינים על הפרעות בשינה.
- פגיעה בריכוז- ניתן לזהות אצל מטופלים רבים כירידה בתפקוד הלימודי בבית הספר.
- התבודדות- הימנעות אקטיבית ממפגשים חברתיים ופעילויות חברתיות שונות.
- חרדה.
- מחשבות חוזרות ונשנות על מוות ובין היתר תכנון או ביצוע של ניסיונות אובדניים.
- תחושה של חוסר ערך או אשמה.
חשוב להיבדק אצל רופא על מנת לשלול הפרעות פיזיות ומצבים רפואיים שונים העשויים לגרום לדיכאון או להחמיר אותו.
אילו הפרעות נלוות לדיכאון בקרב בני נוער?
בנוסף לתסמינים 'הקלאסיים' ייתכנו הפרעות נלוות נוספות:
- הפרעות קשב- קושי להתרכז בבית הספר וירידה בהישגים הלימודיים.
- הפרעת התנגדות- התנהגות מתריסה כנגד גורמי סמכות, חברים ובני משפחה.
- הפרעות אכילה- כאמור, אכילה מופרזת או מעטה.
מה הם הגורמים לדיכאון בקרב בני נוער?
ניתן למנות מספר גורמים להתפתחות של דיכאון אצל בני נוער:
- פעילות מוחית- כל פגיעה או שינוי במארג העדין של הפעילות החשמלית והכימית במח
- גנטיקה- דיכאון מקושר לגנטיקה ונפוץ אצל אנשים אשר בני משפחה נוספים שלהם סובלים מדיכאון.
- הורמונים- שינוי באיזון ההורמונלי בגיל ההתבגרות עשוי להוות טריגר להתפתחות דיכאון.
- טראומות- אירועים טראומטיים מעברו של הנער, בין אם פיזיים או נפשיים, עשויים להביא לשינויים מבניים וכימיים במח ולהעלות את הסבירות להתפתחות דיכאון.
- דפוס של חשיבה שלילית- דיכאון נעורים עשוי להיות משויך לאימוץ דפוסי מחשבה של חוסר אונים וקושי לעומת דפוסי מחשבה המעודדים תחושת מסוגלות והצלחה.
מהי דיסתמיה?
כאשר מדברים על דיכאון בקרב בני נוער חשוב גם לציין את המושג דיסתמיה. דיסתמיה (Dysthymia) היא למעשה הפרעה דיכאונית הדומה למדי לדיכאון אך לרב מאופיינת כמצב כרוני ומתמשך בניגוד לדיכאון אשר מוגדר כמצב אפיזודי (בדרך כלל מגיע בהתקפים חוזרים ונשנים). מכיוון שדיסתמיה מאופיינת לרב במהלך מתמשך ובתסמינים בעוצמה נמוכה מאשר בדיכאון מג'ורי, יש נטייה לשייך מצב זה לטבעו של הילד. עם זאת, במצבים בהם ילד מוכר לקרובים אליו כ'ילד רציני' או 'בעל מצבי רוח' ולמעשה מציג תסמינים דיכאוניים אשר אינם חולפים, יש לפנות לקבלת עזרה מקצועית מהרופא המטפל.
מתי לפנות לטיפול?
בכל מקרה בו מזהים תסמינים מתמשכים של דיכאון, גם אם אינם חמורים, יש לפנות לרופא המטפל או איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לצורך קבלת הערכה מקצועית. תסמיני הדיכאון אינם חולפים מעצמם בדרך כלל ואיחור בהתערבות עלול להביא להחמרת התסמינים או להופעת בעיות נלוות. במידה ויש חשש שלנער יש מחשבות אובדניות (אמירת משפטים המרמזים על הרצון למות, חיפושים ברשת על שיטות התאבדות, תחושות של חוסר תקווה או קושי במציאת סיבות לחיות, אמירות בדבר כאב בלתי נסבל או תחושה של 'כליאה', מחשבות על כך שהנער מהווה מטרד או מעמסה עבור אחרים…) יש להתייחס למקרה כאל מצב חירום רפואי ולפנות רפואה באופן מידי לקבלת עזרה. במקרים חריגים, ובהחלטת פסיכיאטר, ייתכן ויהיה צורך באשפוז.
במידה והקורא הינו נער החש מדוכא- אל תחכה לקבלת עזרה ופנה בעצמך אל רופא המשפחה או יועצת בית הספר. שתף את החששות עם הקרובים אליך. במידה ואתה חושש שאתה עלול לפגוע בעצמך או במידה ואתה סובל ממחשבות אובדניות, אל תהסס וצור קשר עם עמותת ער"ן (טלפון- 1201) או פנה ברשת לעמותת סהר.
כיצד ניתן לטפל בדיכאון?
בכל בחירה של טיפול רצוי לערב את הנער או הילד ולשתף אותו בהחלטות ובהשלכות. הסבר שוטף ושיתוף יעזרו לצמצם מקרים של חוסר היענות לטיפול ותחושות של חוסר שליטה מצד המטופל. ניתן לטפל בדיכאון נעורים במספר דרכים:
- טיפול תרופתי- התרופות המאושרות לטיפול בדיכאון נעורים הן תרופות ותיקות ויעילות המשפיעות על חומרים מתווכים שונים במוח על מנת להקל על התסמינים הדיכאוניים. יש להיאזר בסבלנות ולחפש את התרופה הנכונה והמינון הנכון. לעיתים נדרשת תקופת הסתגלות על מנת לראות את השפעת התרופה. חשוב לזכור שבילדים ונערים תחת גיל 25 נצפתה תופעת לוואי חמורה של עלייה בשכיחות המחשבות האובדניות, במיוחד במהלך השבועות הראשונים לטיפול. יש להשגיח באופן צמוד אחר הנער או הילד הנוטל את התרופה. על אף תופעת הלוואי, חשוב לציין כי בטווח הארוך התרופות מורידות את הסיכון לאובדנות אצל מרבית המטופלים וכי היתרונות של הטיפול עולים על החסרונות.
- פסיכותרפיה- פסיכותרפיה, או טיפולים ממוקדים וקצרים כמו CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), הם אופציה נוספת להקלה על המתמודד עם דיכאון. הטיפולים מתבצעים עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש וניתן לבצע אותם בפגישות 'אחד על אחד' או יחד עם בן משפחה או בקבוצה. במהלך הטיפולים יש התקדמות הדרגתית יחד עם המטפל בגילוי הסיבות לדיכאון, התבוננות מעמיקה על קשרים חברתיים ומציאת פתרונות אפשריים לבעיות, למידת דרכים להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר, הקלה על תסמינים של חוסר אונים ושליטה ושינוי התפיסה המחשבתית לכיוונים חיוביים ואופטימיים.
בעידן המודרני, הרפואה נוטה יותר ויותר לכיוון של 'רפואה מותאמת אישית' מתוך המחשבה שכל אדם הוא שונה באופיו ובתכונותיו הגנטיות והדבר נכון במיוחד בכל הקשור להפרעות נפש. היום, ניתן להשתמש בבדיקות שונות על מנת להתאים את הטיפול הנכון עבור המטופל. בדיקת נוירופרמג'ן היא בדיקה כזו אשר מותאמת ספציפית להפרעות נפש, ביניהן דיכאון, והיא עושה שימוש במטען הגנטי (DNA) של המטופל על מנת להתאים את הטיפול והמינונים הנכונים עבור כל מטופל.
בחזרה לעמוד מאמרים בנושא דיכאון
