בין דיכאון לחרדה

 

בין דיכאון לחרדה – כיצד הם קשורים האחד לשני?

דיכאון וחרדה הם שתי הפרעות נפשיות אשר לכאורה אינן קשורות האחת בשנייה: הראשונה גורמת להסתגרות, לאפאתיות ולעצבות כללית, ואילו השנייה גורמת למתח, לעצבנות ולתחושה שהנה, הרע מכול מתרחש. ובכל זאת, ככל שמתקדם המחקר בתחום מתברר שרבים מהאנשים שסובלים מאחת – יסבלו גם מהשנייה.

הסיבה להופעה של שתי ההפרעות יחד אינה ידועה עדיין, אך יש כמה דברים שכן ידועים: דיכאון יכול לגרום לחרדה (למשל – חרדה ממפגשים חברתיים) וחרדה יכולה לגרום לדיכאון (ייאוש מהמצב הנפשי המשבש את חייו של החולה). דבר נוסף ידוע הוא ששתיהן התנהגות אחת משותפת: ההימנעות.

כיצד מאבחנים דיכאון וחרדה?

הדיכאון הוא מצב שיכול לפקוד כל אדם לפרקים, והוא מאובחן על ידי התנהגות האדם: מצב של עצבות, ראיית שחורות, ייאוש, הרגשת נטל על העולם ועוד – כל אלו יכולים להעיד על דיכאון ברמה כזו או אחרת.
חרדה היא הפרעה קלה יותר לאבחון, יחסית, משום שכאן מדובר בתסמינים האופייניים למצב של סכנה ממשית – מבלי שסכנה הזו קיימת באמת. לכן הזעה, רעידות, בלבול ועוד מאפיינים את החרדה ונחשבים סימנים מובהקים המסייעים באבחונה.

האם ישנם תסמינים ודפוסים אופייניים לשילוב בין דיכאון וחרדה?

נדמה כי הסימן המובהק ביותר לשילוב בין שתי ההפרעות הללו הוא מעין חוסר אנרגיה כללי: שתי ההפרעות הללו מתישות את האדם הסובל מהן וגוזלות ממנו כוחות רבים, ולכן הוא עשוי לסגל דפוסים של מנוחה רבה, חוסר תזוזה ואפאתיות (עד שמגיע רגע החרדה, כמובן, שיעורר אותו מייד). גם אותה הימנעות שעליה דיברנו קודם מאפיינת את השילוב הזה – הימנעות ממפגשים, מתקשורת ומעשיית דברים שעשויים להגביר את החרדה ולהציף מעלה את המחשבות הדיכאוניות.

מהו ההבדל בין דיכאון לדיכאון קליני?

דיכאון קליני, שנקרא גם דיכאון מג'ורי, הוא אחת הרמות הגבוהות והמסוכנות ביותר של הפרעת הדיכאון. זהו מצב שבו האדם עשוי להתנהג בצורה שתפגע בו ואף בקרובים בו: הימנעות מאכילה או אכילת יתר, הפרעות שינה, תוקפנות והתפרצויות זעם, מחשבות אובדניות וגם ניסיונות לפגיעה עצמית.
מלבד זאת, דיכאון קליני יכול להתבטא בתסמינים קוגניטיביים כמו חוסר יכולת להתרכז, מחשבות לא ברורות, חשיבה לא צלולה, ייאוש מתמשך עד השלמה עם סוף רע שיתרחש בסופו של דבר, כביכול, ועוד. רבים מהסובלים מדיכאון מג'ורי מגיעים למצב שבו אינם מסוגלים לטפל בעצמם לבדם – וזהו אחד השלבים החמורים ביותר שמביאה עימה הפרעה זו.

האם האבחון והטיפול בדיכאון קליני שונים לעומת מקרים של דיכאון 'רגיל'?

האבחון של דיכאון קליני וההחלטה אם אכן זו הבעיה שממנה סובל המטופל, נעשים על ידי פסיכיאטר מוסמך בלבד. הוא יקבע זאת על סמך מצבו הפיזי והקוגניטיבי של המטופל, כלומר אם ההתנהגות הנצפית היא כזו המזיקה לאדם ולסביבתו ומסכנת אותם, ואם התסמינים הקוגניטיביים ברורים ומעידים על שיבוש מהותי בצורת החשיבה.

הטיפול בדיכאון קליני יהיה משולב, בדרך כלל. מצד אחד הוא יכלול מפגשים עם איש מקצוע (לרוב הפסיכיאטר), ומצד שני – יציע תרופות נוגדות דיכאון, שיצמצמו את היקף התופעה. אגב, תרופות רבות נגד דיכאון מסייעות לא פעם גם להתמודדות עם חרדה.

בחזרה לעמוד מאמרים בנושא דיכאון

לדלג לתוכן הראשימפת אתר